רש"י על נדרים ל״ו א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ל״ו א:ד׳
4 אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא שְׁלוּחֵי דִשְׁמַיָּא הָווּ, הַיְינוּ שֶׁפִּיגּוּלָן פִּיגּוּל. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ שְׁלוּחֵי דִידַן הָווּ, אַמַּאי פִּיגּוּלָן פִּיגּוּל? לֵימָא לֵיהּ: שְׁלִיחָא שַׁוֵּיתָיךְ לְתַקּוֹנֵי וְלָא לְעַוּוֹתֵי!
פירוש רש"י על נדרים ל״ו א:ד׳
4 אלא מעתה - יביא אדם אפי' חטאת חלב על חבירו שכן מביא קרבן על אשתו שוטה דמשמע כל קרבנות שהוא חייבת אפי' אם אכלה חלב: ומתרץ רבי יוחנן אשתו שוטה היכי דמי שתהא מחויבת קרבן אי דאכלה כו':
5 לתקוני שויתיך - שליח ולא לעוותי: